This episode is all about "mazal tov." How do we congratulate friends who have a newborn baby? And what do you say when you're not sure if it's a boy or a girl, in a gender-based language like Hebrew? Guy has all the answers.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Mazal tov – Congratulations – מזל טוב

She-yihie be-mazal tov – Congratulations – שיהיה במזל טוב

Mazal tov al ha-herayon – Congrats for the pregnancy – מזל טוב על ההריון

Mazal tov al ha-dira – Congrats for the apartment – מזל טוב על הדירה

Magi’a lecha/lach mazal tov, lo? – You deserve a mazal tov, right? – מגיע לך מזל טוב, לא

Brachot – Blessings, greetings – ברכות

Ani me’achelet lecha/lach she- – I wish you that – אני מאחלת לך ש

Eize kef lishmo’ah – So happy to hear this – איזה כיף לשמוע

Eize yoffie – How great- איזה יופי

Be-sha’ah tova – Congratulations – בשעה טובה

Be’emet be-shaa tova – Congratulations – באמת בשעה טובה

Bekarov etslecha/etslech/etslachem – May we celebrate the same thing for you soon – בקרוב אצלך/אצלכם

Samachti lishmo’a – I was so happy to hear this – שמחתי לשמוע

Wow, ma-ze samachti lishmo’a she- – I was happy to hear that – וואו, מה-זה שמחתי לשמוע ש

Ratsiti lehagid mazal tov – I wanted to say congratulations – רציתי להגיד מזל טוב

Ratsinu lehagid mazal tov – We wanted to say congratulations – רצינו להגיד מזל טוב

Playlist and Clips:

Elad Shodler – Mazal Tov (lyrics)

Eric Berman – Beinonimi (lyrics)

Sarit Haddad – Ani Me’achelet Lech (lyrics)

Yehuda Sa’ado – Be-tsel Dmuta (lyrics)

Tzipi Shavit – Mazal Tov

Ep. no. 51 about yoffi HEB

Episode no. 96 about wishing HEB

Episode no. 350 about evil eye HEB

One of the first things we learn to say in a foreign language is “how much does it cost?” But what if we’re the ones who are selling? We have to know how to “charge” as well. Guy helps us get our heads around all these money matters, including how to tell a shopkeeper that we were mistakenly charged for something.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Kama ze ole lanu? – How much does it cost us? – כמה זה עולה לנו

Kama ze ole li ba-shura ha-tachtona? – How much does it cost me, bottom line – כמה זה עולה לי בשורה התחתונה

Kama ze ala lecha/lach/lachem? – How much did it cost you? – כמה זה עלה לך/לכם

Kama alta ha-arucha? – How much did the meal cost? – כמה עלתה הארוחה

Kama ola ha-arucha? – How much does it cost? – כמה עולה הארוחה

Kama olot ha-naalayim? – How much do the shoes cost? – כמה עולות הנעליים

“Kama ola ahava avuda?” – How much does a lost love cost? – כמה עולה אהבה אבודה

Kama ze ya’ale li? – How much will it cost me? – כמה זה יעלה לי

Kama ta’ale li ha-mesiba? – How much will the party cost me? – כמה תעלה לי המסיבה

Kama ya’alu li ha-naalayim? – How much will the shoes cost me? – כמה יעלו לי הנעליים

Kama ole shi’ur/seshen? – How much is a lesson/session? – כמה עולה שיעור/סשן

Kama ze shi’ur – How much is a lesson? – כמה זה שיעור

Kama ata loke’ach al shiur? – How much do you (m.) take for a lesson? – כמה אתה לוקח על שיעור

Kama at lokachat al shiur? – How much do you (f.) take for a lesson? – כמה את לוקחת על שיעור

Kama ani chayav/Chayevet? – How much do I owe you? – כמה אני חייב/חייבת

Kama anachnu hayavim lecha? – How much do we owe you? – כמה אנחנו חייבים לך

Chiyuv – A charge – חיוב

Ha-chiyuv shel februar – The February charge – החיוב של פברואר

Hatava – Perk, bonus – הטבה

Ba-chiyuv haba – In the next charge – בחיוב הבא

Hiyavtem oti be-200 shekel be-ta’ut – You charged me with 200 shekel by mistake – חייבתם אותי ב-200 שקל בטעות

Lechayev – To charge – לחייב

Hitchayvut – Obligation, duty – התחייבות

Ta’anoog – Pleasure – תענוג

Kama (oleh/yaaleh li) ha-ta’anoog? – How much is the pleasure? – כמה התענוג

Playlist and Clips:

Shlomo Artzi – Tachat Shmei Yam Tichon (lyrics)

Yehuda Poliker – Romantika Zola (lyrics)

Dudu Tassa – Ani Rats (lyrics)

Meir Ariel & David Broza – Be-tsohorey Hayom (lyrics)

Everyone’s talking about הפסקת אש, ceasefire. Let’s get to know the word הפסקה (break) and other words in its family which come from the root פסק.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Hafsakat-esh – Ceasefire – הפסקת אש

Hafsaka – Break, stop, halting – הפסקה

“Maga’im intensiviyim lehafsakat esh, ach ha-esh lo poseket” – There are intensive talks for a ceasefire, but the fire won’t stop – מגעים אינטנסיביים להפסקת אש, אך האש לא פוסקת

Hafsakat esh humanitarit – Humanitarian ceasefire – הפסקת אש הומניטרית

Ha-hafsaka ha-gdola – “The big break” – ההפסקה הגדולה

Hifsakti lenasot – I stopped trying – הפסקתי לנסות

Hifsakti le’ashen lifeni shavua – I stopped smoking a week ago – הפסקתי לעשן לפני שבוע

“Choshev lehasik le’ashen? Eize yofi” – Do you think of stopping smoking? That’s great – חושב להפסיק לעשן? איזה יופי

“Kshe’at noga’at bi, ani mafsik lachshov” – When you touch me I stop thinking – כשאת נוגעת בי, אני מפסיק לחשוב

Lo tafsiki lekavot – You will not stop hoping – לא תפסיקי לקוות

Hufsak – Halted, stopped – הופסק

Ha-sherut hufsak – The service was discontinued – השירות הופסק

Piska – Paragraph – פסקה

Psik – Comma – פסיק

Pisuk – Punctuation – פיסוק

Pisuk raglayim – Spreading the legs – פיסוק רגליים

Pasuk – Biblical verse – פסוק

Pesek zman – Time off / Name of a chocolate snack – פסק זמן

Kach pesek zman – Take some time off – קח פסק זמן

Playlist and Clips:

Roy Tal – Hifsakti Lenasot

Boaz Sharabi -Kshe-at Nogaat Bi (lyrics)

Gali Atari – Ha-shir she-yavi lach Ahava (lyrics)

Arik Einstein – Pesek Zman (lyrics)

The word זול means cheap and is used in spoken Hebrew in all kinds of interesting ways. For example, what’s זיל הזול? Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Zol – Cheap – זול

Periferia – Periphery, places outside the big cities – פריפריה

Yoker ha-mihya – Cost of living – יוקר המחיה

“Ad achshav ha-amira hayta ke’ilu, lechu la-periferia, ba-periferia zol, az hine halachnu laperiferia, ve-pitom po anachnu magi’im lemehirim shel tel aviv.” – Until now everybody said ‘go to the periphery, it’s cheap there. So we went there, and suddenly we get to Tel Aviv prices’ – עד עכשיו האמירה הייתה כאילו, לכו לפריפריה, בפריפריה זול. אז הנה הלכנו לפריפריה ופתאום פה אנחנו מגיעים למחירים של תל אביב

Mehirim zolim – Cheap prices – מחירים זולים

Shuk ha-carmel – Tel Aviv’s ha-carmel market – שוק הכרמל

Be-zol – For cheap – בזול

Liknot mashehu be-zol – To buy something for cheap – לקנות משהו בזול

Rak ha-yom – Today only – רק היום

Zil ha-zol – Cheaply, on sale – זיל הזול

Hazol hu ha-yakar – The cheap is the expensive – הזול הוא היקר

Tisot zolot midai – Overly cheap flights – טיסות זולות מדיי

Hatsi mechir – Half price – חצי מחיר

Stalbet – Chill – סתלבט

“Ha-shir asa lanu achla shel shivuk aval hafuch” – The song did us great marketing, but in the wrong way – השיר עשה לנו אחלה של שיווק אבל הפוך

“Lo zol po. Shelo ledaber al ze she-en diyur.” – It’s not cheap here. Not to mention the fact that there is no available housing – לא זול פה, שלא לדבר על זה שאין פה דיור

Zol – Common, vulgar, unrefined – זול

Ze margish zol – It feels cheap – זה מרגיש זול

Lehozil – To lower the price – להוזיל

Hozala – Price reduction – הוזלה

Mivtsaei hozalot – Sales – מבצעי הוזלות

Mechirim muzalim – Reduced prices – מחירים מוזלים

Playlist and Clips:

KAN TV – Ba-periferia zol?

Hadashot 13 – Shuk Ha-carmel celebrates 100 years

Natan Cohen – Zil Ha-zol (lyrics)

Full Trunk – Stalbet ba-kibbutz (lyrics)

Ep. no. 135 about yatsata be-zol

Ep. no. 148 about sales

Ep. no. 438 about deals

When and how do you properly use the Hebrew root בצע? And where might we hear the phrase, רוצה לשמוע על המבצעים שלנו?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Mivtsa – Military operation – מבצע

Mivtsa be-hanuyot – Sale – מבצע בחנויות

Ha-mivtsa shel ha-medina – The best sale in the country – המבצע של המדינה

Rotse lishmo’a al ha-mivtsaim shelanu?’ – Do you want to hear about our special sales? – רוצה לשמוע על המבצעים שלנו

Bitsoo’a – Implementation, execution, carrying out; performance – ביצוע

Yesh od bitsoo’a la-shir ha-ze – There is another version of this song sung by another singer – יש עוד ביצוע לשיר הזה

Ha-shir tov, ha-bitsoo’a pachot – The song is good, the execution, the performance, is less so – השיר טוב, הביצוע פחות

Ha-bitsoo’im shel ha-oved / ha-ovedet – Worker’s performance – הביצועים של העובד/ת

Levats’ea et ha-aavara – To conduct the money transfer – לבצע את ההעברה

Hi holechet levatse’a achshav targil mesubach – She is now going to perform a difficult routine, a difficult exercise – היא הולכת לבצע עכשיו תרגיל מסובך

Mevatse’a, mevatsaat, mevats’im – Performers – מבצע, מבצעת, מבצעים

Be-vitsoo’a ha-tizmoret haphilharomnit shel vina – Performed by the Vienna Philharmonic Orchestra – בביצוע התזמורת הפילהרמונית של וינה

Bootsa – done – בוצע

Lehitbatsea – To be carried out, to be conducted – להתבצע

Bo ani asbir lecha, bo’i ani asbir lach, eich ze yitbatse’a – Let me explain to you how it will be performed – בוא/בואי אני אסביר לך איך זה יתבצע

Playlist and Clips:

Ha-mivtsa shel ha-medina

Yankale Rotblit – Mivtsa HaNesher

Ep. 148 about sales HEB

Ep. 334 about haavara, transfer HEB

Ep. 404 about war, milhama HEB

The word רועד means shivering, shaking, and in this episode Guy explains its meaning and usage. Along the way we learn to say earthquake, and vibrato.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Roed – Trembling, shivering – רועד

Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech – When you called your voice trembled – כשצלצלת רעד קולך

Ha-kol shelach ra’ad – Your voice was trembling – הקול שלך רעד

Lir’od me-rov hitragshoot – To tremble out of excitement – לרעוד מרוב התרגשות

Roed mi-pahad – Trembling from fear – רועד מפחד

Roed me-ha-mivchan – Trembling from the exam – רועד מהמבחן

Ra’ad – Shivering, trembling – רעד

Re’ida – Shivering – רעידה

Re’idot / ra’ad ba-yadayim – Shivering in the hands – רעידות / רעד בידיים

Re’idat adama – Earthquake – רעידת אדמה

“Al titnu la litpos etchem lo muchanim” – Don’t let it catch you unprepared – אל תתנו לה לתפוס אתכם לא מוכנים

Re’idot mishneh – Aftershocks – רעידות משנה

Har’ada – Vibrating, shaking – הרעדה

Lehar’id – To vibrate – להרעיד

Dai lehar’id et ha-shulchan – Stop rocking the table – די להרעיד את השולחן

Avar bi ra’ad – A chill ran down your spine – עבר בי רעד

Playlist and Clips:

Nurit Galron – Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech (lyrics)

How not to tremble before public speaking

Benny Amdursky – Ha-na’ara me-ipanema (lyrics)

Re’idat adama

Vibrato – Har’ada

The Hebrew word רעל means poison. Its root provides us with interesting words related to the military and to bosses, some of whom make our work environments toxic.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ra’al – Poison – רעל

Re’alim – Poisons – רעלים

Ra’al neged achbarim – Mouse poison – רעל נגד עכברים

Ra’al neged chuldot – Poison against rats – רעל נגד חולדות

Nikuy re’alim – Detoxification – ניקוי רעלים

Sadnat nikuy re’alim – Detox workshop – סדנת ניקוי רעלים

Raalan – Toxin – רעלן

Noged ra’alanim – Neutralizes toxins – נוגד רעלנים

Ru’ach ha-lechima, Rahal – The fighting spirit – רוח הלחימה, רה”ל

“Ani rotse lir’ot raal ba-einayim” – I want to see in your eyes the enthusiasm to fight – אני רוצה לראות רעל בעיניים

Ra’il – Toxic – רעיל

Homarim re’ilim – Toxic, poisonous substances – חומרים רעילים

Svivat avoda re’ila – Toxic work environment – סביבת עבודה רעילה

Avira re’ila ba-avoda – Toxic atmosphere at work – אווירה רעילה בעבודה

Ma’arechet yechasim re’ila – Toxic relationship – מערכת יחסים רעילה

Benadam ra’il – Toxic person – בנאדם רעיל

“Hashash she-ha-iranim yenasoo lehar’il et mekorot ha-mayim be-israel” – Fear that the Iranians will try to poison water sources in Israel – חשש שהאיראנים ינסו להרעיל את מקורות המים בישראל

Lehar’il mishehu – To poison someone – להרעיל מישהו

Lehar’il et ha-avira – To poison the social atmosphere – להרעיל את האווירה

Har’ala – Poisoning – הרעלה

Har’alat mazon – Food poisoning – הרעלת מזון

Hu hur’al – He was poisoned – הוא הורעל

Tapu’ach mur’al – Poisoned apple – תפוח מורעל

Hayal mur’al – A soldier who is excited about army life – חייל מורעל

Mur’al al ha-tsava – Obsessed with military – מורעל על הצבא

Playlist and Clips:

Or Litman – Ra’al (lyrics)

Nikuy re’alim

Lehar’il et ha-mayim

Omer Moskovich – Lo Zman Tov (lyrics)

Lahakat Ha-nachal – Haver sheli mur’al al Ha-tsava

The Hebrew word אירוע means an event, most often a happy event, like a wedding or bar/bat mitzvah. But its usage has changed lately. Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Eru’ah yeri – Shooting – אירוע ירי

Eru’ah dkira – Stabbing – אירוע דקירה

Eru’ah mitgalgel – Developing event – אירוע מתגלגל

“Yesh li eru’ah” – I have an event (wedding, bar/bat mitzvah) – יש לי אירוע

“Slicha, atem osim eru’im?”- Do you do events? – סליחה, אתם עושים אירועים

“Wai, yesh li maleh eru’im ha-hodesh” – Oh no, I have many events this month – וואי, יש לי מלא אירועים החודש

Bein avodot – Between jobs – בין עבודות

Eru’ah hevra – Company event – אירוע חברה

“Le-hazmanat eru’im” – To book an event – להזמנת אירועים

Eru’ah hokara – Tribute – אירוע הוקרה

“Eru’ah hokara le-tsivtey hachinuch shel ha-ir bat yam” – A tribute to the teachers and educators of the city of bat yam – אירוע הוקרה לצוותי החינוך של העיר בת ים

Erua hokara le-mishehu – Tribute to someone – אירוע הוקרה למישהו

Eru’ah be-hafrada / eru’ah nifrad – An event with separation between men and women – אירוע בהפרדה / אירוע נפרד

“Ani nichnas la-eru’ah” – I am getting into this – אני נכנס לאירוע

“Ze lo ha-eru’ah” – It’s not the same – זה לא האירוע

“Ze eru’ah acher / shoneh” – It’s a different thing altogether – זה אירוע אחר/שונה

“Ani ba-eru’ah”- I am on the case – אני באירוע

Playlist and Clips:

Shuli Rand – Eru’ah Mitgalgel (lyrics)

Eru’a hokara – Tribute

Eru’ah be-hafrada

“Ani nichnas la-er’ua”

Kama lehavi – The event gift calculator

Ep. no. 103 about dkira, stabbing

Ep. no. 220 about ‘yesh li eru’ah’ HEB

Ep. no. 243 about eru’ah be-hafrada HEB