254 פיגועי טרור אירעו ביהודה ושומרון בשנת 2024 – פחות משליש מהמספר שתועד ב-2023. צה"ל והשב"כ פועלים במגוון דרכים על מנת להרחיק את סכנות הטרור מהיישובים ומצירי התנועה, תוך הפקת לקחים מאירועי ה-7 באוקטובר. בין היתר, נעשה שימוש בכלים שלא הופעלו בעבר ביהודה ושומרון, כגון סיכולים ממוקדים מהאוויר, מבצעי עומק דוגמת "בית וגן", ופעילות אינטנסיבית של יחידות מיוחדות. אולם, לא רק מהצד הישראלי מתרחשים שינויים.

מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית פועלים במלוא העוצמה במסגרת מבצע שהם מכנים "הגנת המולדת". מדובר במהלך חריג בנחישותו, המכוון למיגור גורמי טרור, כנופיות חמושות ותחושת הכאוס השלטת באזור ג'נין ובמיוחד במחנה הפליטים הסמוך. לראשונה מזה שנים, הרשות מתמודדת עם מראות של עימותים ישירים מול קבוצות חמושות בגדה, שבדרך כלל מאפיינים את פעילות צה"ל. המבצע מעורר שאלות מהותיות על כוחה של הרשות הפלסטינית ויכולתה לממש שליטה לא רק בג'נין אלא גם בשאר שטחי הגדה. בנוסף, הוא מעלה דיונים על השלכות המהלך על עזה ביום שאחרי.

ביחד עם כתבנו בשטחים, אלישע בן קימון, וד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב, ניסינו להבין: מה גרם לירידה בהיקפי הטרור? מי היא יחידה 101, היחידה המובחרת של הרשות הפלסטינית? והאם מהלך מנגנוני הביטחון הפלסטיניים הוא אסטרטגיה להשגת לגיטימציה מחודשת בזירה המקומית והבינלאומית, או צעד זמני שנועד למנוע את "התפרקות הסדר" בדומה למה שקרה בסוריה?

// מגישה: שרון כידון

// תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

תפיסת הביטחון הישראלית עוד מימי בן גוריון נשענה בעיקר על ההתרעה. האמונה לפיה אם אויבי ישראל מורתעים, חוששים מהמחיר הגבוה שישלמו במידה ויתקיפו אותנו, הם פשוט לא יתקפו. ובזמן הזה נוכל לשפר את מערכי ההגנה, התראה וסיכול מודיעני.

אבל החל מסוף שנות ה-80 התפשט הרעיון הג׳יהאדיסטי לפיו אין מחיר גבוה מדי. את פת"ח מצריים וירדן, החליפו הטרורסטטים השיעיים של איראן וחיזבאללה, והסוניים של חמאס ודעאש. החות׳ים גם שם ברשימה.

בישראל, הממסד המדיני והביטחוני המשיכו לחזק את תפיסת שקט יענה בשקט, וכך אי נכונות לפעול מראש (שפגעה בנו גם במלחמת יום הכיפורים) וסשע הולך וגדל בתוך העם הישראלי, שחקו את ההרתעה והובילו את האויבים בציר ההתנגדות, בראשם יחיא סינוואר, מנהיג החמאס להבין ששעת הכושר לתקוף את ישראל היא כעת.

יחד עם רון בן ישי, הפרשן הביטחוני של ynet וידיעות אחרונות, חזרנו לפעם הקודמת שבה ההרתעה נכשלה, ב-1973, לסיבות שהביאו את אירועי 7 באוקטובר לצאת לפועל ואיך שורת פעולות מדיניות וצבאיות הצליחו להחזיר את ההתרעה ולהביא אותה לשיא כל הזמנים. וגם: מה יכול לשחוק את ההרתעה הישראלית בטווח הקרוב?

// מגישה: שרון כידון

// תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

חות מיממה אחרי הפגיעה ביפו של טיל הבליסטי ששיגרו החות'ים, פתח צבא ארצות הברית יחד עם הקואליציה הבינלאומית בים האדום, בתקיפות אוויריות מדויקות נגד מחסן טילים ומתקן פיקוד ושליטה המופעלים על ידי החות'ים בבירת תימן כלק מהניסיון לפגוע בתשתיות המבצעיות שלהם.
התקיפה מגיעה אחרי תקיפת חיל האוויר הישראלי השלישית במספר שיצאה באותו הלילה שבו פגע הטיל שנורה מתימן, בבית ספר ברמת אפעל. הטיל הנוסף שנשלח בליל המחרת ופגע בגן ביפו, אולי מצביע על כך שהתקיפות אינן מרתיעות מספיק את ארגון הטרור.

למעשה, ובמיוחד מאז חיסולו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, המנהיג החות'י עבד אל-מלכ בדר א-דין אל-חות'י רואה עצמו כגורם המרכזי בציר ההתנגדות, הפועל באופן עצמאי ומשפיע לא רק על המתרחש בתימן, אלא גם אלא גם בזירה העולמית. באמצעות חסימה של תנועת הסחר בים האדום, כולל התקפות על נתיבי השייט הבינלאומיים, החזקת כלי שיט בני ערובה ושיתופי פעולה עם ארגוני טרור בסומליה, החות'ים יוצרים איום כלכלי עולמי וגובים מחיר גבוה בכלכלת הסחר של מדינות רבות, ביניהם גם חברות בציר ההתנגדות כמו רוסיה וסין וממשיכים לבסס את מעמדם.

ביחד עם ד"ר אלי כרמון חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור מאוניברסיטת רייכמן, ניסינו להבין אילו לקחים ניתן להפיק מהמערכה הנוכחית? מה מסביר את כושר העמידה של החותים? אילו פעולות ישראל יכולה לבצע כדי לחסל את האיום ומהם האינטרסים האמריקנים והרוסים בתימן?

// מגישה: שרון כידון

// תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.